יותר ממאה מאחזים חדשים בגדה המערבית, ושיא בתקיפות מתנחלים באוקטובר

יותר ממאה מאחזים חדשים בגדה המערבית, ושיא בתקיפות מתנחלים באוקטובר > חדשות > ג'יאת' נאסר

מאת עו״ד ג׳יאת׳ נאסר

לפי דיווח של „זמן ישראל”, יותר ממאה מאחזים בלתי חוקיים הוקמו בגדה המערבית מתחילת 2026 ועד תחילת נובמבר. במקביל, משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA) תיעד באוקטובר לבדו 457 תקיפות מתנחלים שבהן נפגעו פלסטינים או נגרם נזק לרכושם — המספר החודשי הגבוה ביותר מאז החל האו״ם לתעד את התופעה ב־2006. www.zman.co.il

מאחז קטן, השפעה הרבה מעבר למבנים

לפי הכתבה של תני גולדשטיין ב״זמן ישראל״, רשימת המעקב של „שלום עכשיו” כללה 97 מאחזים חדשים, ופעילים העריכו כי הוקמו לפחות חמישה נוספים. מכאן ההערכה שמספר המאחזים החדשים עבר את המאה. מתוך 97 המאחזים שתועדו, 30 הוקמו בשלושת החודשים שקדמו לפרסום, ותשעה הוקמו בשטח B. לפי הדיווח, חלק מהמאחזים הוקמו על קרקע פלסטינית פרטית, ובהם חלק ממאחז תל תלפיות על אדמות קוסרה. www.zman.co.il

ספירת המבנים לבדה אינה מלמדת על מלוא ההשפעה של מאחז. גם מאחז שמורכב מכמה קרוואנים יכול לשנות את הגישה לשטחים חקלאיים סביבו. לכן, כשבודקים את השפעתו על הכפרים הסמוכים, השאלה אינה רק כמה מבנים הוצבו ובאיזו חלקה, אלא גם אם בעלי האדמות עדיין יכולים להגיע למטעים שלהם, לעבד אותם ולמסוק את הזיתים בבטחה.

עונת המסיק: 377 תקיפות בתוך כחודשיים

לפי דו״ח OCHA מ־5 בנובמבר 2026, מתחילת עונת המסיק ב־1 בספטמבר ועד 2 בנובמבר תועדו 377 תקיפות מתנחלים הקשורות למסיק — יותר מבכל עונת מסיק קודמת שתועדה, אף שהעונה טרם הסתיימה. בשבוע שבין 27 באוקטובר ל־2 בנובמבר תועדו 64 תקיפות שבהן היו נפגעים או נגרם נזק לרכוש. מתוכן, 41 היו קשורות למסיק, ושמונה מאותן 41 תקיפות התרחשו בשטחי A ו־B. הדו״ח מתאר, בין היתר, תקיפות של חקלאים מבוגרים בג׳מאעין ובקבלאן שבשטח B. www.ochaopt.org

שני המקורות מתעדים תופעות שונות: האחד עוקב אחר הקמת מאחזים, והשני אחר אירועי אלימות. הנתונים אינם מוכיחים שכל תקיפה קשורה למאחז מסוים. הם כן מעלים שאלה שראוי לבדוק בכל מקרה לגופו: מה קרה לגישה של התושבים לאדמותיהם מאז הקמת המאחז, אילו אירועים תועדו, ומה עשו הרשויות לאחר שקיבלו דיווחים?

מה אפשר לעשות כשמוקם מאחז או כשהגישה לאדמות נחסמת?

אין צורך להמתין עד שהמאחז יתרחב או עד שתתרחש תקיפה נוספת. אם אפשר לעשות זאת בלי להסתכן, כדאי לתעד כל אירוע: לשמור את התמונות והסרטונים המקוריים, לרשום תאריך, שעה ומיקום, ולתעד נזק ופרטי עדים. במקרה של חסימת גישה לקרקע, כדאי לשמור גם מפות, מסמכי זכויות ותיעוד של ניסיונות קודמים להגיע לחלקה. אפשר להגיש תלונה למשטרה ולפנות בכתב לגורמי הקישור הפלסטיני או הישראלי, לפי העניין. חשוב לשמור את מספרי התלונות, אישורי המסירה והתשובות שהתקבלו.

תלונה על תקיפה ופנייה להסרת מאחז אינן אותה פעולה. האחת עוסקת בחקירת אירוע האלימות; האחרת יכולה לעסוק בעצירת עבודות, בפינוי מבנים או בהבטחת גישה בטוחה לקרקע.

יש מה לעשות, ואפשר לפעול גם להסרת המאחז. הקמת מאחז שלא כדין אינה מקנה למקימיו זכות בקרקע, וגם היעדר אכיפה אינו הופך את המאחז לחוקי. לבעלי הקרקע ולמחזיקים בה כדין יש בסיס משפטי לדרוש הגנה על זכויותיהם, גישה בטוחה לאדמותיהם ואכיפה נגד הבנייה הבלתי חוקית.

כאשר הרשויות אינן פועלות, אפשר לפנות לבית המשפט המוסמך — ובמקרים המתאימים לעתור לבג״ץ — ולבקש לעצור את העבודות, להבטיח גישה לקרקע ואף להורות על פינוי המאחז. במקרים דחופים ניתן לבקש גם סעד זמני. בית המשפט מחויב להכריע לפי הדין ובוחן גם את מחדלי הרשויות. לכן חשוב לא להתייאש: תיעוד עקבי ופניות בכתב יכולים להניח תשתית לעתירה ולהראות מדוע נדרשת התערבות.

משרדנו מטפל בעתירות מסוג זה, ובתיקים דומים הושגו סעדים. אם אתם מתמודדים עם מקרה דומה, ניתן לפנות למשרדנו בטלפון 02-6282650.

לקריאת הכתבה המלאה ב״זמן ישראל״ על הקמת יותר ממאה מאחזים בלתי חוקיים

לקריאת דו״ח OCHA המלא על אלימות מתנחלים ועונת מסיק הזיתים



להגיב

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *