בתקופה האחרונה פורסמה הכרזה חדשה על כ־1,152 דונם מאדמות הכפרים סינג’יל, לובאן א־שרקייה וקריות כ”רכוש ממשלתי” – או במונח המוכר יותר, “אדמות מדינה”. מדובר בהכרזה מס’ HC/04/26. מעבר למשמעות הציבורית של ההחלטה, עבור בעלי זכויות בקרקע מדובר בראש ובראשונה בהליך משפטי המחייב פעולה מהירה. הכרזה על קרקע כאדמת מדינה אינה בהכרח סוף פסוק, וניתן לתקוף […]
קרא עודבכתבה שפורסמה באתר ynet ביום 10.08.2026 דווח על דוח חדש של תנועת שלום עכשיו, המתאר כיצד הממשלה מקדמת, לפי הדוח, תהליך של “פירוק אוסלו” ללא הכרזה רשמית וללא חקיקה ישירה. לפי הדיווח, מדובר בשורה של צעדים בשטחי A ו־B בגדה המערבית, הכוללים שימוש בצווי תפיסה צבאיים, העברת סמכויות אכיפה ופיקוח למינהל האזרחי, קידום תשתיות, חפירות […]
קרא עודבכתבה שפורסמה באתר הארץ ביום 09.08.2026 דווח כי צה״ל פינה משפחה פלסטינית מביתה בצפון הגדה המערבית, על רקע טקס לחנוכת התנחלות חדשה באזור. לפי הדיווח, האירוע התרחש בסמוך להקמת ההתנחלות עמק דותן, אחת ההתנחלויות החדשות שקודמו במסגרת החלטות הקבינט האחרונות ביחס לצפון הגדה. דיווח מקביל שפורסם באתר זמן ישראל ציין כי מדובר במשפחה פלסטינית מהכפר […]
קרא עוד
עו”ד גיאת נאסר ביום 22.10.2025 פרסם בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג חוות דעת מייעצת נוספת העוסקת בשטח הפלסטיני הכבוש. בשונה מחוות הדעת הרחבה מיום 19.7.2024, שעסקה בחוקיות הכיבוש, ההתנחלויות, הסיפוח והשלכותיהם המשפטיות, חוות הדעת המאוחרת ממוקדת יותר: היא עוסקת בחובותיה של ישראל ביחס לנוכחות ולפעילות של האו״ם, אונר״א, ארגונים בינלאומיים ומדינות שלישיות בשטח הפלסטיני הכבוש […]
קרא עוד עו”ד גיאת נאסר ביום 19.7.2024 פרסם בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג חוות דעת מייעצת חשובה, העוסקת בהשלכות המשפטיות הנובעות ממדיניותה ומפעולותיה של ישראל בשטח הפלסטיני הכבוש, לרבות מזרח ירושלים. חוות דעת זו הפכה למסמך יסוד בדיון המשפטי הבינלאומי על מעמד הכיבוש, חוקיות ההתנחלויות, מדיניות הקרקעות, הריסות הבתים, החלת הדין הישראלי בשטח הכבוש והשלכות הסיפוח בפועל. […]
קרא עודקבלת צו הריסה או צו סילוק מבנה חדש בשטח C היא אירוע משפטי דחוף, המחייב פעולה מהירה ומדויקת. בשונה מהליכי תכנון ובנייה בתוך מדינת ישראל, בשטחי C בגדה המערבית חל משטר משפטי ותכנוני שונה, המבוסס על תחיקת הביטחון, צווים צבאיים, הדין הירדני החל באזור והוראות המנהל האזרחי. בפועל, משמעות הדבר היא כי הליכי האכיפה בשטח […]
קרא עודקנס מנהלי בעבירות תכנון ובנייה הוא כלי אכיפה חמור, שבאמצעותו רשאית הרשות להטיל על אדם או תאגיד קנס כספי משמעותי, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד, ללא הגשת כתב אישום וללא ניהול הליך פלילי מוקדם בבית המשפט. בשנים האחרונות הפך הקנס המנהלי לאחד הכלים המרכזיים באכיפת דיני התכנון והבנייה. מטרתו המוצהרת היא לייעל את האכיפה ולהפוך עבירות […]
קרא עודצו הריסה מנהלי הוא אחד הכלים החריפים ביותר הקיימים בדיני התכנון והבנייה. מדובר בצו שניתן על ידי רשות מנהלית — כגון הוועדה המקומית לתכנון ובנייה או היחידה הארצית לאכיפה — ללא ניהול הליך משפטי מוקדם וללא הכרעה מוקדמת של בית המשפט. דרך המלך להוצאת צו הריסה היא בדרך כלל הגשת כתב אישום לבית המשפט המוסמך […]
קרא עודבפורום עיוני משפט פורסם מאמר חשוב של פרופ׳ עמיחי כהן ופרופ׳ יובל שני: “כיבוש, סיפוח וחוק ההסדרה”. המאמר עוסק בפסק הדין בעניין חוק ההסדרה ובמשמעותו הרחבה ביחס למעמד המשפטי של הגדה המערבית, דיני הכיבוש, דיני זכויות האדם, והיחס המשפטי בין אוכלוסיית המתנחלים לבין התושבים הפלסטינים. המחברים בוחנים את החלת דיני זכויות האדם בשטחים כחלק מתהליך […]
קרא עודבפורום עיוני משפט פורסם מאמרו של ד”ר קייס נאסר: “אכיפת עבירות תכנון ובנייה בהליך של קנס מינהלי — בעקבות פסק הדין ברע״פ 6621/23 מדינת ישראל נ׳ גרין”. המאמר עוסק באחד הנושאים המרכזיים באכיפת דיני התכנון והבנייה בשנים האחרונות: השימוש בקנסות מנהליים גבוהים כאמצעי אכיפה נגד עבירות בנייה ושימוש אסור במקרקעין, בעקבות תיקון 116 לחוק התכנון […]
קרא עודבכתב העת הפרקליט פורסם מאמרם של אמיר דהאן, בניהו כהן ודניאל שחר: “וְעָלָה הַגְּבוּל” – קביעת תחום שטח השיפוט והסמכויות של השלטון, המשפט והמנהל הישראלי בירושלים וסביבותיה. המאמר עוסק בשאלות משפטיות ומעשיות הנוגעות לקביעת תחום השיפוט והסמכויות של הרשויות הישראליות בירושלים וסביבותיה, ובין היתר ביחס שבין מפות, גבולות, תחומי שיפוט והסמכות המנהלית לקבוע או לפרש […]
קרא עודלא פעם מגלים אנשים כי הקרקע שלהם עברה במרשם המקרקעין על שם אדם אחר מבלי שהם מכרו אותה. מתברר כי הם נפלו קורבן למעשה הונאה ומרמה. עובדות המקרה בפסק דין שניתן לאחרונה עסק בית המשפט העליון במקרה כזה. באותו מקרה, הציג אדם שהבעלים הרשום של קרקע מסוימת נפטר, זייף לגביו צו ירושה, רשם את צו […]
קרא עודמאמר של עו”ד ג’יאת’ נאסר העוסק בפסילת חוקים על ידי בתי המשפט עוד מתקופת המנדט. גם בית המשפט הפלסטיני שעודו בתחילת דרכו ביטל חוקים. לקריאת המאמר להלן:
קרא עודאהרן ברק ידע השמצות וסימל את כל השגוי בידי מובילי ההפיכה המשטרית. ברק ידע תמיד להגן על חופש הפעולה של הצבא והתייצב גם להגנת בית המשפט בכל פעם שחש סכנה למעמדו. לשיטתו, המשפט חשוב לא פחות מהצבא להגנת הדמוקרטיה – עכשיו הוא קיבל עוד הזדמנות להוכיח זאת למאמר המלא של משה גורלי בעיתון מעריב לחץ […]
קרא עודבבית המשפט הבינלאומי לצדק, ידה של ישראל היתה על העליונה. בין היתר, בזכות מערכת המשפט העצמאית והייעוץ המשפטי המקצועי שלה. אם הריקבון המוסרי יימשך והמזימה לרסק את שיטת המשפט תיצלח – לא נוכל להגן על עצמנו שוב לקריאת המאמר המלא של פרופ מרדכי קרמניצר בעיצון הארץ לחץ כאן
קרא עודבמלאת רבע מאה לפרשת בנק המזרחי, ממקמת רשימה זו את המהלך השיפוטי שבוצע בפסק הדין כחלק מפרויקט חוקתי גדול יותר – פרויקט ה”חוקה בהרצה” – שאינו מהפכני במהותו אלא אבולוציוני אף שהוא כולל טרנספורמציות מעין מהפכניות כאבני דרך. הרשימה מסרטטת קווים לדמותו של פרויקט זה, אשר מעניק משמעות חדשה לדרך הילוכה של ההיסטוריה החוקתית בישראל. […]
קרא עודלפסק הדין שפסל השבוע את חוק היסוד שביטל את עילת הסבירות (“חוק הסבירות”), נודעת חשיבות עצומה לשני המחנות שנאבקו סביב החוק: המחנה שקידם את החוק (הקואליציה הממשלתית), והמחנה שהתנגד לחוק (המחאה החברתית). פסק הדין הוא באופן ברור ניצחון למחנה שנאבק נגד החוק ובעד ממשל תקין. קודם כל, ביטול החוק הוא צעד חיוני למניעת שרירות ושחיתות […]
קרא עודמי שמתבונן בהתנהלות הממשלה יכול רק להזדעזע מהמחשבה שהיא לא תהיה נתונה לביקורת שיפוטית. יש מי שטוען שההפיכה המשטרית באה אל קיצה, אך היא נמשכת בדרכים אחרות, ונאמני הדמוקרטיה חייבים להתייצב על משמרתה לפרשנות המלאה של פרופ’ מרדכי קרמניצר לגבי פסק-הדין של עילת הסבירות באתר הארץ בקישור הבא: https://www.haaretz.co.il/news/law/2024-01-02/ty-article/.premium/0000018c-c6dc-d6c4-ab8d-e7fc593e0000
קרא עוד– מה עושים כאשר אדם אינו יכול לקבל החלטות? * ישנם מצבים בהם נדרש אישור לביצוע פעולות כאשר אדם אינו נמצא בשכלו או בכשירותו המתאימה, ולא יכול לנהל את ענייניו למאמר המלא באתר מחלקה ראשונה: https://www.news1.co.il/Archive/0026-D-163764-00.html
קרא עודמדינת ישראל הופלה על הקרשים ביותר ממובן אחד ב-7 באוקטובר, אבל בשבועות הקרובים – עד ה-12 בינואר 2024, לכל המאוחר – יש לה סיכוי להתחיל לקום מחדש על הרגליים. תחילת התקומה לא תושג (עדיין?) באמצעות מיגור חמאס או חיסולו של יחיא סינוואר, אלא באמצעות פסק דין של 15 שופטי בג”ץ שיפסול את החוק לביטול עילת […]
קרא עוד