לא פעם מגלים אנשים כי הקרקע שלהם עברה במרשם המקרקעין על שם אדם אחר מבלי שהם מכרו אותה. מתברר כי הם נפלו קורבן למעשה הונאה ומרמה. עובדות המקרה בפסק דין שניתן לאחרונה עסק בית המשפט העליון במקרה כזה. באותו מקרה, הציג אדם שהבעלים הרשום של קרקע מסוימת נפטר, זייף לגביו צו ירושה, רשם את צו […]
קרא עודמאמר של עו"ד ג'יאת' נאסר העוסק בפסילת חוקים על ידי בתי המשפט עוד מתקופת המנדט. גם בית המשפט הפלסטיני שעודו בתחילת דרכו ביטל חוקים. לקריאת המאמר להלן:
קרא עודאהרן ברק ידע השמצות וסימל את כל השגוי בידי מובילי ההפיכה המשטרית. ברק ידע תמיד להגן על חופש הפעולה של הצבא והתייצב גם להגנת בית המשפט בכל פעם שחש סכנה למעמדו. לשיטתו, המשפט חשוב לא פחות מהצבא להגנת הדמוקרטיה – עכשיו הוא קיבל עוד הזדמנות להוכיח זאת למאמר המלא של משה גורלי בעיתון מעריב לחץ […]
קרא עודבבית המשפט הבינלאומי לצדק, ידה של ישראל היתה על העליונה. בין היתר, בזכות מערכת המשפט העצמאית והייעוץ המשפטי המקצועי שלה. אם הריקבון המוסרי יימשך והמזימה לרסק את שיטת המשפט תיצלח – לא נוכל להגן על עצמנו שוב לקריאת המאמר המלא של פרופ מרדכי קרמניצר בעיצון הארץ לחץ כאן
קרא עודבמלאת רבע מאה לפרשת בנק המזרחי, ממקמת רשימה זו את המהלך השיפוטי שבוצע בפסק הדין כחלק מפרויקט חוקתי גדול יותר – פרויקט ה"חוקה בהרצה" – שאינו מהפכני במהותו אלא אבולוציוני אף שהוא כולל טרנספורמציות מעין מהפכניות כאבני דרך. הרשימה מסרטטת קווים לדמותו של פרויקט זה, אשר מעניק משמעות חדשה לדרך הילוכה של ההיסטוריה החוקתית בישראל. […]
קרא עודלפסק הדין שפסל השבוע את חוק היסוד שביטל את עילת הסבירות ("חוק הסבירות"), נודעת חשיבות עצומה לשני המחנות שנאבקו סביב החוק: המחנה שקידם את החוק (הקואליציה הממשלתית), והמחנה שהתנגד לחוק (המחאה החברתית). פסק הדין הוא באופן ברור ניצחון למחנה שנאבק נגד החוק ובעד ממשל תקין. קודם כל, ביטול החוק הוא צעד חיוני למניעת שרירות ושחיתות […]
קרא עודמי שמתבונן בהתנהלות הממשלה יכול רק להזדעזע מהמחשבה שהיא לא תהיה נתונה לביקורת שיפוטית. יש מי שטוען שההפיכה המשטרית באה אל קיצה, אך היא נמשכת בדרכים אחרות, ונאמני הדמוקרטיה חייבים להתייצב על משמרתה לפרשנות המלאה של פרופ' מרדכי קרמניצר לגבי פסק-הדין של עילת הסבירות באתר הארץ בקישור הבא: https://www.haaretz.co.il/news/law/2024-01-02/ty-article/.premium/0000018c-c6dc-d6c4-ab8d-e7fc593e0000
קרא עוד– מה עושים כאשר אדם אינו יכול לקבל החלטות? * ישנם מצבים בהם נדרש אישור לביצוע פעולות כאשר אדם אינו נמצא בשכלו או בכשירותו המתאימה, ולא יכול לנהל את ענייניו למאמר המלא באתר מחלקה ראשונה: https://www.news1.co.il/Archive/0026-D-163764-00.html
קרא עודמדינת ישראל הופלה על הקרשים ביותר ממובן אחד ב-7 באוקטובר, אבל בשבועות הקרובים – עד ה-12 בינואר 2024, לכל המאוחר – יש לה סיכוי להתחיל לקום מחדש על הרגליים. תחילת התקומה לא תושג (עדיין?) באמצעות מיגור חמאס או חיסולו של יחיא סינוואר, אלא באמצעות פסק דין של 15 שופטי בג"ץ שיפסול את החוק לביטול עילת […]
קרא עודצו הריסה מנהלי הוא צו דרקוני. הוא ניתן על ידי פקיד של הרשות המנהלית, אם זה הוועדה המקומית או היחידה הארצית לאכיפה, ללא משפט. הדרך הרגילה, או דרך המלך, כדי לקבל צו הריסה נגד מבנה מסוים, הינה להגיש כתב אישום לבית המשפט המוסמך נגד בעל המבנה, לתת לו את יומו בפני בית המשפט, כך שיוכל […]
קרא עודלפי ההלכה הפסוקה שנהגה עד לאחרונה, כל בית-משפט מוסמך להחיל ביקורת שיפוטית על חקיקה לצורך הכרעה בתובענה, בדומה לדין שחל לעניין ביקורת שיפוטית על מעשי מינהל אחרים. יתר על-כן, במקרים לא מעטים נדחו על הסף עתירות לבג"ץ שבהן נטען לבטלות הוראות חקיקה ("תקיפה ישירה"), על יסוד הקביעה שעל העותרים להעלות את טענת הבטלות אך ורק […]
קרא עודקיימות כמה דוקטרינות המאפשרות לנאשם להעלות טענות נגד התנהלותן של רשויות החקירה והתביעה במסגרת ההליך הפלילי. קבלת טענות אלו עשויה להצדיק מתן סעד מינהלי לנאשם. ההצדקה לביקורת שיפוטית על רשויות אכיפת החוק בהליך הפלילי זכתה לתשומת לב בספרות ובפסיקת בית המשפט העליון. אולם השאלות המתעוררות בהענקת סעד מינהלי במסגרת ההליך הפלילי – הנוגעות לקו הגבול […]
קרא עודמאמר של עו"ד וד"ר קייס נאסר על הבעלות הפרטית בחברה הערבית ועל היחס בין דיני הקניין לבין דיני התכנון והבניה. המאמר פורסם בכתב העת מקרקעין כרך יא מס' 6, נובמבר 2012 לקריאת המאמר והורדה להלן:
קרא עודמאמר מאת עו"ד ג'יאת' נאסר שפורסם בעיתון הארץ לגבי מעמדה של הישות הפלסטינית הקיימת בשטחים כמדינה בהתאם למשפט הבינלאומי
קרא עודמאמר של עו"ד ג'יאת' נאסר שפורסם בעיתון הארץ לגבי ההכרה של ביהמש העליון בתחולה של אמנת ג'בנה הרביעית על השטחים
קרא עודמאמר של עו"ד ג'יאת' נאסר שעוסק ברפורפה במנהל מקרקעין ישראל. לקריאת המאמר להלן:
קרא עודהמשך המאבק המזוין והעדר תהליך שלום בין העם הפלסטיני לבין מדינת ישראל מביאים לצעדים קיצוניים. ישראל מצידה החלה ב-2002 בבניית גדר בשטחים הכבושים. העם הפלסטיני מצידו הצביע בעד תנועת החמאס בבחירות האחרונות. נראה כי התנהגות כל צד נובעת מהרצון להעניש את הצד השני. בשבע השנים האחרונות, שני הצדדים אינם נוקטים צעדי בוני אימון שיקרבו את […]
קרא עוד