משרדנו הגיש עתירה לבית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, בשם מספר רשויות מקומיות פלסטיניות, נגד החלטת ממשלת ישראל לחידוש הליכי הסדר ורישום מקרקעין בשטחי C, ונגד המכרז שפורסם לצורך ביצוע החלטה זו על ידי משרד המשפטים.
העתירה עוסקת במהלך ממשלתי רחב היקף ובעל השלכות מרחיקות לכת, המבקש להפעיל מחדש הליכי הסדר מקרקעין לאחר שהליכים אלה הותלו מאז שנת 1968 מכוח צו צבאי מס׳ 291. בעתירה נטען כי אין מדובר בפעולה טכנית או מינהלית רגילה, אלא במהלך משפטי ומוסדי עמוק, שתוצאתו עשויה להיות הכרעה בזכויות קניין ורישומן באופן בעל השלכות ארוכות טווח על תושבים פלסטינים ועל זכויותיהם במקרקעין.
בעתירה נטען, בין היתר, כי הרשויות הישראליות עצמן הסבירו בעבר בפני בית המשפט העליון כי הליכי ההסדר הופסקו לאחר שנת 1967 בשל אופייה הזמני של התפיסה הלוחמתית, שאינו מתאים לקביעת זכויות קניין מוחלטות, וכן בשל הימצאות מסמכי ההסדר בירדן, העלויות הכבדות של ההליך והחשש לפגיעה בזכויות נפקדים, יורשים ובעלי זכויות בלתי רשומות.
עוד נטען בעתירה כי החלטת הממשלה והמכרז מבטאים מעבר מסוכן מניהול צבאי זמני למנגנון אזרחי ישראלי קבוע, באמצעות שילוב הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין במשרד המשפטים, הקצאת תקציבים ותקנים, וקביעת יעדי ביצוע לחידוש הליכי ההסדר בשטחי C.
בעתירה נטען כי מהלך זה חורג מסמכותו של המפקד הצבאי לפי דיני התפיסה הלוחמתית, אינו נשען על צורך צבאי, אינו מיועד לטובת האוכלוסייה המקומית הפלסטינית המוגנת, ומערב שיקולים מדיניים־ישראליים הקשורים להעמקת השליטה הישראלית בקרקע וליצירת עובדות משפטיות ומינהליות ארוכות טווח.
העתירה נתמכת, בין היתר, בחוות דעת משפטית של פרופ׳ יעל רונן, הקובעת כי חידוש הליכי הסדר מקרקעין תחת ממשל צבאי זמני מעורר קשיים משפטיים מהותיים, בין היתר משום שמדובר במהלך בעל תוצאות קבועות בתחום הקניין, העלול לפגוע בזכויות הקניין ובזכויות האוכלוסייה המקומית.
במסגרת העתירה התבקש בית המשפט להוציא צו ביניים שימנע מהמדינה לקדם את החלטת הממשלה והמכרז, לרבות בחירת זוכה במכרז, חתימה על הסכמים, תיקוני תחיקת ביטחון, פתיחת אזורי הסדר, קבלת תביעות או רישום זכויות, וזאת עד להכרעה בעתירה.
לאחר הגשת העתירה ניתנה החלטה ראשונית של בית המשפט העליון, שלפיה על המדינה להגיש תגובה מקדמית לעתירה וכן תגובה לבקשה למתן צו ביניים עד ליום 30.8.2026.
משרדנו ימשיך לעקוב אחר ההליך ולעדכן בהתפתחויות, נוכח חשיבותו הציבורית והמשפטית של הנושא והשפעתו האפשרית על זכויות התושבים הפלסטינים ועל עתיד המקרקעין בשטחי C.
