תעודת זהות להליך

ההליך: בג״ץ 45184-08-26, עבאד ואח׳ נ׳ מפקד כוחות צה״ל בגדה המערבית ואח׳
ההרכב: כב׳ הנשיא יצחק עמית, כב׳ השופט אלכס שטיין, כב׳ השופט יחיאל כשר
מועד הדיון: 27.8.2026
מועד ההחלטה: 6.9.2026
ייצוג העותרים: משרדנו, באמצעות עו״ד גיאת נאסר

משרדנו, באמצעות עו״ד גיאת נאסר, הגיש עתירה דחופה לבית המשפט העליון בשבתו כבג״ץ בשם בני משפחת טובאסי מהכפר ג׳אלוד ובשם מר תופיק שוויקי, בעקבות פלישה והשתלטות של פורעים על בתי המשפחה וסביבתם, חסימת דרכי הגישה, ופגיעה מתמשכת בביטחונם וברכושם של העותרים.

ביום 27.8.2026 התקיים דיון בעתירה בפני הרכב בראשות נשיא בית המשפט העליון, כב׳ הנשיא יצחק עמית, ולצדו כב׳ השופט אלכס שטיין וכב׳ השופט יחיאל כשר. ביום 6.9.2026 ניתנה החלטת ההרכב, שבה ניתן צו ביניים אופרטיבי וכן צו על־תנאי.

הרקע העובדתי: מציאות של מצור ופלישה

בהחלטה עמד בית המשפט על חומרת התופעה של אירועי פשיעה לאומנית מצד אזרחים ישראלים נגד תושבים פלסטינים בגדה המערבית, לרבות “פלישה לבתיהם, מניעת גישה לבתיהם וכן גרימת נזק לרכושם”. בית המשפט ציין כבר בפתח הדברים כי עיקר השתלשלות האירועים שתוארה בעתירה אינה שנויה במחלוקת על ידי המשיבים.

מההחלטה עולה כי בני משפחת טובאסי נאלצו לעזוב את בתיהם ביום 22.7.2026 בעקבות פלישה אלימה ומעשי בריונות, וכי ביתו של מר שוויקי הפך, לפי הנטען, לנקודת שהייה והתמקמות עבור אותם פורעים. ההתנכלויות החלו עוד בחודש אפריל 2026, עם הקמת אוהל על אדמות פרטיות בשטח B, ובהמשך כללו איומים, חסימות דרכים, יידוי אבנים, פגיעה ברכוש ובתשתיות, ניתוק קו מים, עקירת עצים, הצתת רכב וחסימת דרך הגישה לבתים — מציאות שתוארה בהחלטה כ**“ניתוק ומצור דה־פקטו על הבתים”**.

מבחן התוצאה: “העובדה שהעותרים טרם שבו מדברת בעד עצמה”

אחד החלקים המשמעותיים ביותר בהחלטה הוא אימוץ מבחן התוצאה. בית המשפט הדגיש:

“טרם עלה בידי העותרים לשוב לבתיהם. עובדה זו מדברת בעד עצמה ואין להשלים עמה.”

בכך הובהר כי המדינה אינה יכולה להסתפק בתיאור נהלים, פטרולים או מנגנונים על הנייר, כאשר בפועל בעלי הבתים נותרו מחוץ לביתם והפולשים שוהים במקומם.

אחריות צה״ל כריבון: סוף ל“פינג־פונג” בין הרשויות

בית המשפט נדרש גם לחלוקת הסמכויות בין צה״ל לבין משטרת ישראל, והבהיר באופן חד־משמעי כי האחריות הכוללת אינה יכולה ליפול בין הכיסאות:

“בסופו של יום האחריות הכוללת רובצת על צה״ל, באשר הריבון באזור הוא המפקד הצבאי ועליו האחריות לביטחונם של הפלסטינים המקומיים.”

מדובר בקביעה חשובה במיוחד, שכן היא מבהירה כי גם כאשר המשטרה מתקשה לפעול בשטח B או כאשר קיימת חלוקת אחריות בין הגופים, אין בכך כדי לפטור את המפקד הצבאי מאחריותו הכוללת להגנה על התושבים הפלסטינים המקומיים.

ביקורת חריפה על היעדר אכיפה אפקטיבית

בית המשפט מתח ביקורת חריפה על המענה שניתן מצד המשיבים, וקבע:

“התמונה המצטיירת היא עגומה מאוד. שאלות יש ובשפע; תשובות ראויות – פחות.”

בין היתר, בית המשפט ציין כי לא ניתנו תשובות מספקות לשאלות מדוע לא נתפסו וחולטו רכבים ששימשו את הפורעים, ומהם צעדי האכיפה שננקטו נגד מעורבים שתועדו בפנים גלויות ושפרטיהם הועברו לידי הרשויות.

עיקרי הסעדים שנקבעו בהחלטה

צו ביניים אופרטיבי: בית המשפט הורה למשיבים לתאם עם העותרים מועד לחזרתם לבתיהם בתוך 14 ימים, לרבות אבטחת החזרה ומתן אפשרות להכניס את כל הציוד והאספקה הנדרשים לתיקון הבתים ותשתיות המים והחשמל.

צו על־תנאי: בית המשפט הורה למשיבים לנמק מדוע לא יפעלו להשבת העותרים ובני משפחתם לבתיהם, ומדוע לא יסירו חסימות ומכשולים שהוצבו בדרכי הגישה לבתי העותרים. המשיבים נדרשו להגיש תצהיר תשובה עד ליום 8.10.2026.

חובת עדכון לבית המשפט: הצדדים נדרשו לעדכן את בית המשפט בדבר חזרת העותרים לבתיהם עד ליום 22.9.2026.

משמעות ההחלטה

מדובר בהחלטה אמיצה ובעלת חשיבות עקרונית ומעשית כאחד. היא מהווה ציון דרך בהתמודדות עם מצבים שבהם תושבים פלסטינים מנושלים בפועל מבתיהם עקב אלימות פורעים, בעוד הרשויות מסתפקות בפעולות חלקיות שאינן משיגות את התוצאה הנדרשת.

ההחלטה מבהירה כי חובתו של המפקד הצבאי להגן על שלומם, גופם וקניינם של התושבים המוגנים אינה נמדדת בכוונות, בהצהרות או בחידוד נהלים — אלא בתוצאה בפועל: האם בעלי הבתים יכולים לשוב לביתם בביטחון, האם דרכי הגישה נפתחות, והאם הפורעים מורחקים מן המקום.

להלן העתק של ההחלטה.